הישגים
חקיקה שהושלמה
שלילת קצבת ילדים מקטינים שהורשעו בטרור (לראשונה חוקק חוק שבג״ץ פסל בעבר)
השם הרשמי: חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251) – הורים לילד שיושב במאסר בגלל הרשעה בעבירת טרור חמורה, לא יקבלו בעדו קצבאות מהביטוח הלאומי.
ח״כ אריאל קלנר יזם והעביר את החוק נגד עמדת בג״ץ (שפסל את החוק ב 2021) ונגד עמדת הייעוץ המשפטי, אשר ניסה למנוע מהחוק להתקבל. ח״כ אריאל קלנר אמר שהמחויבות שלו היא לקורבנות ולא לעמדות פרוגרסיביות הזויות בבג״ץ, אשר אין להן מקום בישראל שלאחר השבעה באוקטובר. לאחר מאבק של כחצי שנה, השלים ח״כ קלנר את החקיקה בנובמבר 2024 והחוק נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
שחרור חסמי בניה בנגב ובגליל
השם הרשמי: חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162 – הוראת שעה) – החוק קובע כי ועדות מקומיות בנגב ובגליל מוסמכות לאשר תוספת של עד 40 יחידות דיור ללא צורך באישור הוועדה המחוזית, לשם שחרור חסמים בתחום הדיור.
מתוך אמונת ח״כ קלנר בשחרור רגולציות ומחויבות עמוקה להתיישבות בנגב ובגליל, הוא יזם והעביר את החוק שמשחרר את הפקק שנוצר בועדות המחוזיות (יישוב נאלץ לחכות מעל 30 שנה בממוצע לאישור ההרחבה הקטנה ביותר) ולאפשר לועדות מקומיות לאשר הרחבות דיור בהיקפים מצומצמים. החוק משרת גם את המאבק ביוקר מחירי הדיור, שכן הוא צפוי להגדיל את היצע הדירות הפנויות.
הגברת מגוון ערוצי התקשורת בעידן פלוס
השם הרשמי: חוק הפצת שידורים (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) – הענקת פטור מתשלום דמי הפצה במערך עידן פלוס לכלל הערוצים, לרבות הערוצים הזעירים (ערוץ 14, ערוץ 9 ו"הלא טי.וי").
מתוך מחויבותו של ח״כ קלנר למגוון בשור הרעיונות והדעות, ב 06.08.24, העביר ח״כ קלנר את החוק להגברת המגוון בתקשורת, כך ש 150 אלף בתי אב המנויים על פלטפורמת עידן פלוס, יוכלו לצפות גם בערוצים 14, 9 והלא טיוי (ערוצים זעירים) ולא רק ב 11, 12, 13.
רישיון לנשק לעיר אילת
אילת בדרך לרשימת היישובים הזכאים לרישיון נשק אישי – בעקבות פניית ח״כ קלנר
ח״כ אריאל קלנר (הליכוד) הוביל לאחרונה מהלך להכללת העיר אילת ברשימת היישובים הזכאים לרישיון נשק אישי. במשך שנים נותרה אילת מחוץ לרשימה זו, על אף היותה עיר גבול בעלת מציאות ביטחונית רגישה בסמוך לגבול ירדן ובקרבה לסיני.
בפנייה רשמית לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התריע קלנר כי תושביה של אילת נחשפים לאיומים ביטחוניים חמורים וכי יש לאפשר להם את אותה רמת חיזוק ביטחוני המוענקת ליישובי עוטף עזה וליישובים בקווי עימות אחרים. לדבריו, אי־הכללת אילת עד כה היוותה עיוות שיש לתקנו באופן מיידי.
בעקבות פנייתו והמאבק הציבורי שיזם, הודיע משרד לביטחון לאומי כי אילת תצורף לרשימת היישובים הזכאים לרישוי נשק אישי. המשמעות היא שתושבי העיר שעומדים בתנאים – אזרחים נורמטיביים ששירתו בצה״ל ומקיימים את הקריטריונים הקבועים – יוכלו להוציא רישיון לנשק אישי בהליך מואץ.
ח״כ קלנר בירך על ההחלטה ואמר כי מדובר בצעד מתבקש שנועד לאפשר לתושבי אילת להגן על עצמם:
“ברכות חמות לתושבי אילת! אילת סוף־סוף נכנסת לרשימת היישובים הזכאים לרישיון נשק אישי. צעד שהיה צריך לקרות מזמן.”
המהלך מצטרף לשורה של יוזמות אותן מקדם קלנר בכנסת להרחבת מעגל מחזיקי הנשק האישי בישראל, מתוך תפיסתו כי חיזוק ביטחון הפנים מחייב גם מתן כלים לאזרחים נורמטיביים לעמוד מול איומים ביטחוניים.
קישורים לכתבה :
ישראל היום
יום יום אילת
חוק מגבלות על חזרתו של מורשע בטרור לסביבת נפגעי העבירה – מאפשר להרחיק משוחררי טרור ממשפחות הקורבנות, כדי למנוע פגיעה חוזרת בנפגעים. החוק פורסם ברשומות ונכנס לתוקף במאי 2024.
מתוך סולידריות לאומית עם בני עמנו שנפגעו או שאיבדו את יקיריהם רק כי הם יהודים, יורחקו מורשעים בטרור מסביבת נפגעי עבירה, כך שהנפגעים לא ייאלצו לעבור טראומה נוספת. המוטיבציה לחוק הייתה בקשתו של יוסי צור מחיפה, ששכל את בנו אסף הי״ד, בפיגוע בקו 37 בחיפה ב 05.03.23 ואשר סייען המחבל מחיפה עמד להשתחרר חזרה למקום מגוריו.
בלימת התרחבות סכנין
ח״כ אריאל קלנר הוביל מאבק ציבורי ופרלמנטרי נחוש נגד תוכניות להרחבת העיר סכנין על חשבון אדמות הגליל היהודי.
המהלך נולד מתוך דאגה עמוקה לזהות הציונית של הגליל ולשמירה על הרוב היהודי באזור, נוכח ניסיונות מתמשכים לשנות את המאזן הדמוגרפי באמצעות הרחבות ותוכניות בנייה רחבות־היקף.
קלנר חשף את ההחלטות שהתקבלו מאחורי הקלעים, העלה את הסוגיה לדיון ציבורי ופוליטי והזהיר מפני אובדן שליטה על עתיד ההתיישבות היהודית בגליל. הוא דרש ממשרדי הממשלה לעצור את המהלך והבהיר כי מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את אחיזתה בגליל, שהוא לב הזהות הלאומית וההיסטורית.
ההישג
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי שיזם קלנר, התוכניות להתרחבות העיר נעצרו. ההישג הזה סימן ניצחון חשוב במאבק על צביונו היהודי של הגליל והוכיח כי עמידה נחושה מול מגמות של ויתור והתעלמות יכולה לשנות מציאות.
המאבק הזה הפך לסמל של פעילותו של ח״כ קלנר: דבקות בצדקת הדרך, נחישות מול מערכות בירוקרטיות ואומץ לעמוד בחזית – גם כאשר הדבר כרוך בהתמודדות עם התנגדות קשה.
מה נמנע?
קישורים לכתבות :
ערוץ 7
סרוגים
בלימת תקנות ארגון הבריאות העולמי
כאשר ארגון הבריאות העולמי (WHO) ניסה לקדם תקנות בינלאומיות חדשות שיקנו לו סמכויות חסרות תקדים – לרבות יכולת לכפות על מדינות צעדים מחייבים בזמן מגפות, לסגור גבולות, להטיל חובת חיסונים ולשלול חירויות בסיסיות בשם “בריאות הציבור” – ח״כ אריאל קלנר זיהה את הסכנה מייד. מבחינתו, מדובר היה בפגיעה ישירה בריבונות מדינת ישראל ובחירות אזרחיה, תוך העברת סמכויות לגוף גלובאלי שאינו נבחר על־ידי אזרחי ישראל ואינו מחויב להם.
קלנר פתח במאבק ציבורי ופרלמנטרי רחב: העלה את הנושא לסדר היום בכנסת, דרש דיונים בממשלה, התריע בתקשורת ובפני הציבור מפני הסכנה שבכפיפות ישראלית ל־WHO, והדגיש כי אין לקבל מצב שבו בירוקרטים בינלאומיים יקבעו לישראל איך לנהל את בריאות אזרחיה.
ההישג :
בעקבות המאבק הנחוש, ישראל לא הצטרפה להסכמים ותקנות אלה. בכך הובטח כי ההחלטות על בריאות הציבור, חירויות האזרחים וניהול מצבי חירום יישארו בידיה של מדינת ישראל בלבד – ולא יועברו לסמכותו של גוף גלובאלי חסר שקיפות ודמוקרטיה.
ההישג הזה סימן ניצחון משמעותי במאבק על הריבונות הישראלית ועל חירות אזרחי המדינה. ח״כ קלנר זכה להוקרה רבה מקרב פעילים ותנועות אזרחיות, והמאבק הפך לאבן יסוד בפעילותו הפרלמנטרית להגנה על ריבונות ישראל מול כוחות גלובליסטיים.
קישורים למאמרים:
לא לאשר את תקנות ארגון הבריאות העולמי
הגיע הזמן לפרוש מארגון הבריאות העולמי
ביטול מגבלה של 5% על נמל מספנות ישראל
במשך שנים הוטלה על נמל מספנות ישראל מגבלה מלאכותית: תקרת פעילות של עד 5% מכלל שוק הסחר הימי בישראל. המשמעות הייתה שהנמל, שהוקם ונבנה בהשקעות פרטיות גדולות, לא יכול היה לממש את הפוטנציאל שלו ולתרום לתחרות אמיתית בנמלים – בדיוק בזמן שישראל סבלה מנמלים ממשלתיים עמוסים, איטיים ויקרים.
ח״כ אריאל קלנר ראה בכך עיוות חמור ובלתי נסבל: מצד אחד המדינה הכריזה שהיא רוצה תחרות בנמלים, ומצד שני חנקה את הנמל הפרטי היחיד באמצעות רגולציה מיותרת שנולדה מלחצים פוליטיים והגנה על מונופולים.
קלנר פתח במאבק ציבורי ופרלמנטרי. הוא העלה שאילתות, ניהל דיונים בוועדות הכנסת, הפעיל לחץ על משרדי הממשלה, וחשף את האבסורד שבמצב הקיים. הוא הדגיש כי ביטול המגבלה איננו רק עניין של תחרות כלכלית – אלא גם עניין אסטרטגי: לישראל אסור להפקיר את עתידה הימי בידי מונופול או בידי חברות זרות, ויש לחזק את היכולות המקומיות.
ההישג
בעקבות המאבק הנחוש, מגבלת ה־5% בוטלה. ההחלטה אפשרה לנמל מספנות ישראל להתרחב, להציע שירותים תחרותיים, להוריד מחירים לציבור ולשפר את יעילות התובלה הימית לישראל.
ההישג הזה סימן נקודת מפנה בתחרות בענף הנמלים והראה שנחישות והתעקשות מול מנגנונים ממשלתיים ומונופולים יכולים לשנות מציאות. בזכות המהלך, אזרחי ישראל נהנים משוק נמלים פתוח ותחרותי יותר, שמחזק גם את העצמאות הכלכלית והאסטרטגית של מדינת ישראל.